<h1>המכתם — ברכות</h1>
<h2>דף מא:</h2>
מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה וכו'. פי', דמדאוריתא אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית בחיוב, דהיינו אחר מירוח, והוא נקרא דגן, ואם אין לו מה יאכל לבהמתו מכניסה אפי' אחר דישה עם המוץ ומאכיל לבהמתו, דכיון דלא הוקבע למעשר אוכלין ממנו עראי, וכל אכילת בהמה עראי מיקריא. והאי דנקט במוץ שלה, ולא נקט בשבלים עצמן, משום דאלו מכניסה בשבלים דומה למללן מלילות, ופליגי בה במס' יום טוב [י"ג ע"א] אם נקבעה בראיית פני הבית אם לאו.
